חיסונים וטיפולים מונעים לכלבים

איזה חיסונים אנחנו נותנים לכלב:
 

חיסון משושה: חיסון זה מקנה הגנה מפני 6 מחלות כלבים נפוצות, והן מחלת הפרוו (PARVO), מחלת הכלבלבת (DISTEMPER), שני זנים של מחלת העכברת (LEPTOSPIROSIS), מחלת הפארא-אינפלואנזה (PARAINFLUENZA) ודלקת כבד נגיפית.
 

יש להימנע ממיפגש של הגור עם הפרשות כלבים אחרים עד תום פרוטוקול החיסונים.
 

חיסון משושה ראשון לכלב ניתן בגיל 6-8 שבועות חיסון משושה שני ניתן כ – 3-4 שבועות לאחר החיסון הראשון, וחיסון משושה שלישי ניתן כ – 3-4 שבועות נוספים לאחר מכן. רק בתום שלושת החיסונים הכלב מוגן ממחלות אלו.
 

לאחר מכן מומלץ לחסן פעם בשנה להמשך חייו של הכלב
 

מחלת הכלבת הינה מחלה קטלנית המועברת על ידי וירוס (RHABDOVIRUS), וירוס זה תוקף את מערכת העצבים המרכזית, וגורם לתסמינים עצביים, שיתוק ומוות בבע"ח ובאדם. במדינת ישראל המחלה קיימת בעיקר בצפון הארץ, ובעלי חיים רבים נתגלו חולים במחלה בשנים האחרונות בתוכם כלבים, תנים, שועלים, זאבים, צאן, בקר, סוסים ועוד..
 

כל היונקים כולל בני אדם יכולים להידבק במחלה.

ההגנה העיקרית למחלה מושגת על ידי חיסון כל הכלבים כנגד מחלת הכלבת. החוק בישראל מחייב כל כלב מעל גיל 3 חודשים להיות מחוסן כנגד המחלה ולאחר מכן לקבל חיסון פעם בשנה למשך כל חייו.
 

שעלת כלביות (טרכאוברונכיטיס): הינה מחלה מדבקת נפוצה מאוד הנגרמת על ידי מספר וירוסים וחיידקים, הוירוס העיקרי הגורם למחלה הינו וירוס הפארא-אינפלואנזה בשילוב עם מספר סוגי חיידקים כאשר הנפוצים בהם הינם בורדטלה ומיקופלזמה. המחלה הינה מחלת דרכי נשימה כאשר סיכויי ההידבקות הינם בעיקר במקומות בהם יש ריכוזי כלבים גדולים (מכלאות, תערוכות כלבים, תחנות הסגר וכ"ו). הטיפול במחלה הינו בהתאם לחומרת המחלה ברוב המקרים מדובר במחלה קלה החולפת תוך 6-10 ימים אך ישנם מקרים יותר קשים המצריכים טיפול אינטנסיבי וארוך, בכל מקרה של שיעול או הפרשות מהאף יש לפנות לוטרינר לבדיקה.

מניעת המחלה נעשית על ידי חיסון שמטופטף לאף (לא בזריקה),  מומלץ לתת את החיסון לפחות 7-10 ימים לפני החשיפה לכלבים אחרים (למשל לפני ששמים את הכלב בפנסיון). ניתן לחזור על החיסון פעם בחצי שנה.

איזה טיפולים נוספים אנחנו נותנים לכלב:
 

טיפול כנגד תולעים (תילוע): תולעי מעיים הם טפילים נפוצים בכלבים, ישנם סוגים שונים של טפילים המדביקים כלבים שכאשר הנפוצים שבהם הינם תולעי סרט (TAPE WORMS) ותולעים עגולות (ROUND WORMS) ולעיתים גם תולעי קרס (HOOK WORMS), הסימנים הקלינים הנפוצים שכלב נגוע בטפילי מעיים יכול להראות הינם רזון, שלשולים והקאות, אולם ישנם מקרים חמורים יותר בהם יכולה להתפתח אף אנמיה או סיבוכים קשים יותר.
 

מומלץ לטפל תקופתית אחת ל 3-4 חודשים כנגד טפילי מעיים. ברוב המקרים הטיפול המומלץ ניתן בצורת כדורים.
 

​תולעת הפארק (ספירוצרקה לופי): תולעת הפארק הינה תולעת נפוצה בישראל, כיום ניתן למצוא אותה כמעט בכל חלקי הארץ ולא רק באיזור המרכז כפי שנהוג היה לחשוב, כלבים נדבקים בתולעת זאת על ידי אכילת חיפושית זבל המכילה את זחלי הטפיל. עם היכנסה לגוף נודדת התולעת דרך דפנות כלי הדם עד לושט שם היא מתיישבת. 

תולעת זאת עלולה לגרום לצרות צרורות, הסימנים הקליניים תלויים במספר גורמים וביניהם מסלול נדידת התולעת. הסימנים הקליניים הנפוצים הינם פליטות וירידה במשקל אך עם זאת לעיתים הגרנולומות שהתולעת יוצרת בושט עלולות לעבור הטמרה סרטנית ולעיתים עקב מסלול נדידה חריג עלולה התולעת להגיע למערכת העצבים או לעור וליצור סימנים קליניים שונים בהתאם למיקום, ואף לגרום לדימומים כתוצאה מפגיעה בכלי דם בזמן הנדידה.
 

הדרך הטובה ביותר להימנע מהמחלה הינה לשים מחסום פה בטיולים ולמנוע מהכלב לאכול דברים לא רצויים בטיולים.
 

בנוסף קיים טיפול מניעתי שניתן כל חודשיים-שלושה החל מגיל 3 חודשים כזריקה תת עורית.


מקור מידע: www.vetvisit.co.il


25.10.2018

מאמרים שימושיים